דרוקמן ואח' נ' כספי טורס בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה שעניינה טענה לנזקי נופש.

התובעים משפחה הכוללת זוג ושלושה ילדים קטינים, יצאו לטיול שבמהלכו הוברר, כי טיסת המשך שלהם לא יכולה לצאת בזמן והדבר עלול לגרום בעיכוב של 8.5 שעות או יותר ביציאה מנמל התעופה קייב ואחת האופציות שהועמדו בפניהם הינה הקדמת הטיסה ארצה.

התובעים בחרו באופציה האמורה לא משום שרצו בה כל כך לטענתם, אלא משום שמדובר היה בטיסת המשך לאחר טיסה שנמשכה שעות רבות ולאחר שחשו קושי להישאר בנמל תעופה קייב למשך פרק זמן ארוך של מס' שעות (ראה עדותם שהותירה רושם אמין ביותר).

לטעמם של הנתבעים, התובעים בחרו באופציה שניתנה להם והבחירה היא בחירה שלהם ולכן קשה לקבל היום את טענתם לפיצוי בסדר גודל גבוה כ"כ שהם דורשים (התביעה היא על סכום של 25,100 ₪), בגין עוגמת הנפש הכרוכה בהקדמת הטיסה ארצה וביטול של יומיים שהיו מתוכננים לצורך חופשתם.

אין חולק עם זאת, כי כתוצאה מהשינוי בטיסות נגרם לתובעים נזק ישיר של 400 דולר בגין דמי ביטול של הטיסות וסכום זה שהינו הנזק הישיר, הנתבעת 2 מוכנה לשפות אותם עליו ועליו בלבד.

לאחר ששמעתי את הצדדים בישיבה מיום 25.10.11 ונתתי את דעתי לטענות ולמסמכים, אני נותן בזאת את פסיקתי.

ראשית, לא מצאתי מקום לחייב בחיוב כספי כלשהו את הנתבעת 1 שלמעשה שימשה כגורם המבצע בלבד ולמעשה אין לה אחריות לעיכוב בטיסות לחלוטין.

אשר על כן, התביעה נגדה תידחה ללא חיוב להוצאות.

לעניין הנתבעת 2 – אני סבור שיש לחייב את הנתבעת 2, שלא מצאתי בטיעוניה הסבר מניח את הדעת לעיכוב שנגרם בטיסת ההמשך של למעלה מ- 8.5 שעות ובמאמר מוסגר אציין, כי בניגוד לעמדתה של נציגת הנתבעת אין המדובר בעיכוב שיש להחיל עליו את כללי אמנת וורשה.

יש לפצות את התובעים ראשית על הסכום של 400 דולר שנגרם להם כנזק ישיר, כאשר מדובר בשער הדולר היציג בזמן התשלום שבוצע על ידם עפ"י הקבלה, המתייחסת לתשלום האמור.

בנוסף, אני מקבל את עמדת התובעים לגבי פיצוי בגין נוסף טענתם לביצוע מס' רב של שיחות טלפון (הם העריכו זאת ב- 10 שיחות) ובגין הוצאות שנגרמו להם, ואני מעריך את ההוצאות הללו גלובאלית ב- 150 דולר.

השאלה הגדולה כמובן נוגעת בסוגיית עוגמת הנפש. בסוגייה זו יש לקחת מס' פרמטרים בחשבון. יש לקחת בחשבון מצד אחד את העובדה שמדובר בטיול שתוכנן בקפידה במשך תקופה ארוכה וכי כתוצאה מהקדמת הטיסה ארצה, למעשה הפסידו התובעים 2 ימים של טיול בחו"ל, על כל המשתמע מכך.

מצד שני, לכאורה, היו יכולים התובעים להמתין פרק זמן של 8.5 לערך ולמעשה לחסוך בכך את עוגמת הנפש עקב הביטול של שני ימי חופשה ואז לתבוע אולי את עוגמת הנפש בגין העיכוב הנוכחי אך לא בגין הפסד של אותם שני ימים של טיול.

באיזון הנכון שבין שני המצבים האמורים, אני סבור שיש לפסוק לתובעים סכום מידתי בסך של 2,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

יש לזכור שפסקתי כבר הוצאות משפט ביד נדיבה לאחר שניתן פס"ד בהעדר הופעה, וכי התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחתה, כך שאינני מחייב בהוצאות משפט מעבר לפסיקה זו.

את הסכומים האמורים תשלם הנתבעת 2 לתובעים תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ב, 26 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: